לא ידוע אמנם מי כתב אותו, אבל "דיינו" נחשב עד היום לאחד ה"להיטים" של ההגדה.

מה יש בו בפיוט הזה שמלהיט את הדמיון שלנו? באופן תכליתי הוא מביא למעשה אירועים שקרו לעמנו בזמן היציאה ממצרים. על כל אחד מן האירועים האלה עלינו להודות, ועם זאת לזכור שכל אחד בפני עצמו היה רק חלק מהתהליך של היציאה מעבדות לחירות. לכשעצמו לא היה מספיק כדי לפתור אותנו מהעבדות.

 

נדמה גם שאין פיוט שזכה ליותר פרשנויות בימינו.

הנה כמה דוגמאות מתוך הקונסוליום המשפחתי שערכתי:

 

אילו נתן לנו בחירות, ולא היו בחירות שניות - דיינו;

אילו נתן לנו בחירות שניות ולא היו גם שלישיות - דיינו

אילו נתן לנו מגפה, ולא הייתה גם אבטלה - דיינו;

אילו הוציאנו לחל"ת ולא המציא גם את הזום - דיינו

אילו המציא גם את הזום ולא נתן 40 דקות לפחות - דיינו;

אילו נתן לנו את הסגר ולא איפשר להזמין בוולט - דיינו;

אילו אפשר להזמין בוולט ולא פתר את המחסור בנייר טואלט...

 

וניתן, אם תרצו, להמשיך בכך. בכל עת.

כדי לשים דברים בפרופורציה אשתף אתכם שכתב כנראה ניצול שואה (או שהיה יכול לכתוב). להלן תמצית הדברים. 

 

בחג הזה, 

"אתה יכול ללכת לישון בלילה ולמצוא את עצמך ואת משפחתך באותו מקום בבוקר !

יש לך מספיק אוכל בשבועות הבאים שלך כדי לשרוד?! אתה לא צריך להסתיר את זה מאנשים אחרים ?!

יש לך מים לשתות ואינך צריך להגביל אותם ?! 

אתה יכול להתקלח ?! עם סבון ומים חמים ?!

אתה יכול לשבת במרפסת ולשיר ולתת לשירה להתפזר ולהישמע בכל הרחוב?!

אתה יכול לחשוב על תכניות לחודש הבא או לשנה הבאה ויש לך סיכוי סביר לשמור על התוכניות האלה ?!

חום ?! אתה יכול להרגיש את האצבעות והבהונות כשאתה מתעורר ?!

יש לך מיזוג אוויר ?! אתה לא מרגיש נחנק מהחום ?!

יש לך נעליים ?! ללא חורים?! יותר מזוג אחד ?! 

יש לכם ספרים ללמוד מהם ?! כל סוגי הספרים ?! 

יש לך דרך לשמור על קשר עם העולם שבחוץ ולפחות לדעת שיש עולם חיצוני ?!

אתם מתכננים להכין סדר עם יין אמיתי ומצה אמיתית ?! שמורה ?! חיטה רגילה או מלאה ?! כוסמין ?! 

יש לך עוף ?! גם בשר ?!

אין על מה להתלונן. הכל בסדר...."

 

העיקרון המנחה של "דיינו" הוא ההבנה שכל דבר בחיים מורכב מתהליך, לפעמים מורכב ורב שלבים, שכל אחד מהם יכול להיות מייגע בפני עצמו. לפעמים קשה לראות מכלול ודרך ואנחנו מחכים להגיע לסוף.

רק בחלוף השנים, מבינים שחלומות לא תמיד מתגשמים, לפחות לא במלואם… אבל צריך ללמוד להודות על הדרך שאנחנו עוברים. שגם היא מגשימה חלקים מן החלום.

ולזכור, שלפעמים החלומות מתגשמים, אבל קצת אחרת ממה שציפינו.

 

אז, בואו נסתכל על חצי הכוס המלאה. 

בפסח הזה לא אומרים רק "דיינו", אלא מודים על הטוב שכבר יש. על זה שקיבלנו הזדמנות להיות קצת בבית ולהתחבר למשפחה, על זה שלמדנו איך אפשר ללמוד גם מרחוק, על כך שאפשר ללמוד להסתדר יחד - גם בממשלה, גם בכנסת וגם אחד עם השני בחיי היום יום.

אתם מוזמנים להוסיף סעיפים אישיים לשיר הזה. רק תזכרו שאין משהו יותר רלוונטי מ"דיינו" לימנו, היכולת להודות על הקיים, ראיית היש גם בתוך האין  ובעיקר שמירה על אופטימיות ומצב רוח טוב.